אם גם אתם לפעמים מרגישים שאתם מאלתרים אבל בלי שום כיוון, והכל נשמע "זרוק" או חסר מנגינה אז הפוסט הזה בשבילכם.
הרבה פעמים נגנים וגיטריסטים במיוחד נופלים בשני דברים שמעכבים אותם או מקלקלים להם את האילתור: 1. לנגן מהר. 2. לנגן בלי הפסקה.
זו "מחלה" שכיחה בקרב נגנים ובמיוחד בקרב גיטריסטים. אנחנו רגילים לשמוע סולואים מהירים של גיטרה ומנסים "לחקות" את הנגינה שלהם. אך תמיד תזכרו – הנגנים שאתם שומעים התחילו קודם לאט כדי להגיע ללנגן מהר. דבר נוסף, כשאנחנו מנגנים מהר ולא מספיק מיומנים בכך – כמעט תמיד יקרה מצב שאנחנו "זורקים" את עצמנו מהקצב של השיר ולמעשה מה שגורם לאוזן שלנו לזהות משהו כיפה או מנגינתי מעבר לצליל שאתם מנגנים זה כמובן הקצב.
לכן, התחילו לאלתר במהירות איטית, ברבעים או מקסימום בשמיניות. כך גם העניין באילתור יגיע לא מהמהירות אלא ממשחקי הקצב המעניינים שתוכלו ליצור.
דבר שני, נגינה בלי הפסקה "מעייפת" את האוזניים שלנו ושל המאזין, הכל נהיה סלט אחד גדול ולא ברור איך כל המאכלים שהכנסתם מתקשרים לכדי משהו טעים. במקום לנגן בלי הפסקה, נסו ליצור משפטים קצרים, של תיבה או שניים כשביניהם יש הפסקה (להחזיק את הצליל ולתת לו להדהד זה לא נקרא הפסקה) ככל שתמנעו מלנגן כל הזמן כך לאוזן שלכם יהיה יותר מעניין וגם הדבר יצור "ציפייה" למשפט הבא וגם זמן בשבילכם לחשוב מה הייתם רוצים לשמוע ובעזרת כך, לנגן את מה שהייתם רוצים לשמוע.
דוגמא נעימה שנתקלתי בה באילתור על סטנדרט בוסא נובה – שימו לב בעיקר בדקותיים הראשונות להפסקות הנדיבות, למהירות הנינוחה.
Комментарии